חג חירות אמיתי לכל

חג חירות אמיתי לכל

ערב פסח לפני 3 שנים, החג האחרון אותו חגגתי עם המשפחה שלי.  ערב פסח, אני טבעונית כבר שנה, ערן גם. אני מסתכלת על שולחן הסדר, עמוס גופות, עמוס יצורים חסרי אונים שנטבחו אך עתה בבתי המטבחיים ושומעת מלמולי הגדה שמדברת על עבדות וחירות, כולם שמחים ומאושרים, אני לא. 

אי אפשר לראות סבל ולהשאר אדיש

אי אפשר לראות סבל ולהשאר אדיש

יום שבת האחרון היה כמו ניקוז של המאבק כולו, מפגש עם אנשים, תיעוד, הרצאה.  בימי האח הגדול הרגשתי שדיירי הבית הם בעצם מיקרוקוסמוס של האוכלוסיה בישראל (שם כבר שיניתי את דעתי כי חצי מדיירי הבית הפכו צמחונים/טבעונים והלוואי וזה היה המצב בישראל או בשאר העולם) וכך הרגשתי בשבת.

החיים שלהם בידיים שלכם

החיים שלהם בידיים שלכם

השמדת לולים נגועים - שפעת העופות 2015 הפחד הגדול שלי בתור מתעדת משקים כבר 4 שנים הוא שיגיע היום וזה לא יגע בי יותר.  משקים שלמים של פרות שחורות לבנות, עגלים שחורים לבנים, תרנגולי פטם, מטילות, תרנגולי הודו כולם לבנים, כולם נראים אותו הדבר. 

עד אחרון הכלובים

עד אחרון הכלובים

היום הפגנו מול בית הרצח המכונה "הוד חפר", "מפעל" שלם עם עשרות אלפי כלובים, מכונות שטיפה וכמה אנשים עם סכינים מגואלות בדם. המעבר ליד השער העביר בי צמרמורת, ראיתי את אלה המחכים לתורם להוצאה מהכלובים הצפופים, אלה, הלבנים שנראים כולם אותו הדבר, אלה שאף אחד לא סופר אותם כקרבנות, אלה שבאבחת סכין אחת הופכים מבעל חיים למוצר.
אנא המתן 72 70